שלטל הובלות בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 16.2.10 בין משאית חונה לרכב פרטי .

תמצית טענות התובעת:

מטעם התובעת העיד נהג המשאית מר זידני זקארייה (להלן: "הנהג").

לטענת הנהג הוא החנה את המשאית כפי שהוא עושה מידי יום ביומו סמוך לביתו. ביום ה- 16.2.10 בעת שישן בביתו העירו אותו ואמרו לו שהמשאית נפגעה מרכב פרטי שעבר ברחוב. לטענתו, הוא ירד למטה ואכן ראה שהמשאית נפגעה באזור הפנסים בצד ימני קדמי.

הנהג הודה כי המשאית חנתה כשחלקה על המדרכה וחלקה על הכביש. לטענתו הוא לא זכר שהיה סימון "אדום לבן" או כל סימון אחר האוסר חניה במקום. הנהג ציין כי מתנהלים במקום עבודות בכביש, דבר המקשה על הנהיגה והחניה.

תמצית טענות הנתבעת:

מטעם הנתבעת העיד נהג הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה מר יוסף חג'אזי (להלן: "הנהג"):

הנהג אינו מכחיש כי פגע במשאית, אך לטענתו הדבר נבע מכך שהסתנוור מרכב שבא מולו . כמו כן טען הנהג כי המשאית חנתה במקום האסור לחניה כאשר חלקה על הכביש וחלקה על המדרכה, דבר שהקשה על המעבר ברחוב וגרם לתאונה.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים בלבד. אין למעשה מחלוקת לגבי עיקרי הדברים, דהיינו שהתאונה אירעה בין משאית חונה לרכב פרטי שעבר לצידה בנסיעה. נהג הרכב הפרטי אף ראה את עצמו כ"אשם" בתאונה, שכן הוא היה זה שנסע ופגע במשאית שעמדה. למרות האמור לעיל לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הנהגים בדיון שהתקיים בפניי, אני רואה בצורת החניה של המשאית כ"אשם תורם" לגרימת התאונה. רכב, וקל וחומר משאית החונים במקום האסור לחניה, או מצורה האסורה לחניה מהווים מפגע בכביש, ומפגעים כידוע תורמים להתרחשותן של תאונות.

נהג הרכב הפרטי העיד שהמשאית עמדה במקום האסור לחניה, ואלו נהג המשאית לא הכחיש זאת ב"פה מלא". הוא טען שלא היה סימון האוסר את החניה, אך הסביר שהיה קשה למצוא מקום חניה והוא עמד בחלקו על הכביש ובחלקו על המדרכה. בנסיבות אלו העדפתי לעניין זה את עדותו של נהג הרכב הפרטי ואני מקבלת את הטענה שהמשאית חנתה במקום האסור לחניה ובודאי לחניה של משאית. מחובת נהג משאית לוודא שאין בחנייתו משום הכבדה על התנועה, ומשלא עשה זאת וחנה בצורה המפריעה לזרימת התנועה הדבר מהווה "אשם תורם" לקרות התאונה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כי יש ליחס לתובעת "אשם תורם" של 50%.

גובה הנזק:

התובעת צירפה חוות דעת שמאי אשר בדק את הרכב למחרת התאונה, כך שאני מקבלת את גובה הנזק הנתבע שכן לא הובאה כל ראיה של ממש לסתור זאת.

סוף דבר:

לאור האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעת תוך 30 יום סך של 10,000 ₪ - מחצית מסכום התביעה(סעיף 9 לכתב התביעה), בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪ והחזר אגרה בהתאם לקבלה.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: